שורש כף היד מורכב ממספר עצמות ופרקים היוצרים את אפשרויות התנועה המגוונות של כף היד.
מבנה מורכב של שמונה עצמות שורש כף היד יוצרות פרק עם עצם הרדיוס (חישור) ועצם האולנה (גומד) שהם עצמות האמה.
החלק של עצם הרדיוס הקרוב לכף היד רחב ובעל שני משטחים מפרקיים. משטח מפרקי צידי היוצר פרק עם קצה עצם האולנה (שגם היא יוצרת פרק עם עצמות שורש כף היד) ומשטח מפרקי רחב בעל מבנה מיוחד המתאים לעצמות שורש כף היד.
השבר הנפוץ הוא שבר בעצם הרדיוס במקום החיבור לעצמות שורש כף היד.
שבר בעצם הרדיוס נגרם בד”כ מנפילה על יד מושטת וחבלה ישירה. השבר נפוץ בצעירים מנפילה או חבלה בספורט או תאונת דרכים ובמבוגרים כתוצאה מנפילה בבית או ברחוב.
סימנים המחשידים לשבר לאחר חבלה הם כאבים נפיחות ואפילו לפעמים שינוי צורה.
בחשד לשבר מומלץ לקבע את היד בסד לפנות לבדיקה ואבחון על ידי אורתופד. אבחון השבר יעשה קלינית ( נפיחות, כאב ממוקד ודפורמציה ) וצילום רנטגן.
סוג הטיפול בשברים אלו תלוי בעוצמת החבלה, סוג השבר, גיל וברמת הפעילות של המטופל.
ככלל מטרת הטיפול היא להחזיר את המטופל במהירות למצבו לפני השבר ולרמת הפעילות הקודמת.
בשברים ללא תזוזה או שברים עם תזוזה קלה בלבד שהוחזרו למקומם ניתן לטפל בגבס תוך מעקב שבועי במרפאה לוודא שאין תזוזה מאוחרת בעמדת השבר המצריכה טיפול. זמן הטיפול בגבס נע בין חודש וחצי לשלושה חודשים
בשברים עם תזוזה ובמטופלים הרוצים לחזור במהירות לפעילות יש צורך בביצוע ניתוח לתיקון השבר.
ללא ניתוח שבר עם תזוזה מתאחה בעמדה לא תקינה, היד נשארת בעמדה לא תקינה (“עקומה “) מבנה הפרק נשאר לא תקין וכתוצאה מכך פרט לפגם האסטטי נגרמים כאבים תמידיים והגבלה בתנועה בשורש כף היד שיחמירו קרוב לוודאי עם השנים.
הניתוח מאפשר חזרה מהירה לפעילות. היד מונחת בסד גבס למנוחה של כשבוע. ולאחר מכן הורדת סד והתחלת תרגול עם היד.
בניתוח מתבצעת החזרה אנטומית של השבר למקומו וקיבוע בעזרת פלטה וברגים.
כיום מקובל להשתמש בפלטות ננעלות אנטומיות הבנויות כדי להתאים באופן מדויק למבנה העצם באזור השבר. את הפלטה מקבעים למקומה בעזרת ברגים הננעלים גם אל הפלטה וגם אל העצם. מבנה זה מאפשר יציבות מקסימאלית של השבר ומאפשר חזרה מוקדמת לפעילות של היד.
הניתוח מתבצע בהרדמה אזורית ( מהכתף ומטה ) או כללית.
בשנים האחרונות אנו משתמשים בפלטה חדשנית העשויה מטיטניום, שתוכננה בהתאמה מדויקת למבנה העצם באזור השבר. בסט הקיבוע קיימות כעשר פלטות שונות לצורך התאמה מושלמת לשבר. הפלטה מקובעת למקומה בעזרת ברגים ייחודיים הננעלים גם אל הפלטה וגם אל העצם. מבנה מיוחד זה של פלטת הטיטניום מאפשרת יציבות מקסימלית של השבר, מאפשרת להימנע מגבס ולהתחיל להניע את היד מוקדם לאחר הניתוח.
לאחר השגחה קצרה המטופל משוחרר לביתו, כאשר אזור הניתוח חבוש ומקובע בסד גבס המקל על כאבים ומאפשר מנוחה של היד למשך כשבוע.
לאחר כשבוע המטופל מוזמן לביקורת, הסד מוסר והמנותח עובר לשימוש במגן של שורש כף היד – המגן ניתן לפירוק בקלות, כך שאפשר לבצע כמה פעמים ביום תרגילים לשיפור התנועה ביד. ניתן בשלב זה להשתמש ביד לפעולות יום יומיות.
כיום אנחנו יודעים שתנועה מוקדמת של היד מזרזת את ההחלמה והכרחית להחלמה מלאה.
המגן יישאר על שורש כף היד במשך כחודש. חשוב להתחיל מוקדם לבצע פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. ביצוע קפדני של פיזיותרפיה מגדיל את סיכויי הצלחת הניתוח.
זמן ההחלמה הכולל משבר בשורש כף היד נע בין חודשיים לחצי שנה, ותלוי בעוצמת הפגיעה הראשונית וסוג השבר (ככל שאנרגיית הפגיעה הייתה גבוהה יותר – כך יידרש זמן רב יותר כדי לשקם אותה); בגילו של המטופל ובמצבו הרפואי הכללי.
סיכוני הניתוח נחשבים נדירים, והם כוללים זיהום בצלקת ניתוחית, כשלון טכני של הקיבוע ופגיעה באיברים סמוכים כמו גידים ועצבים.
תוצאות הניתוח, בידיים מיומנות, נחשבות למצוינות – רוב רובם של המנותחים חוזרים ליכולת שהייתה להם טרם השבר.
ד”ר בנימין קיש