פציעות ספורט

דרכי צמצום הסיכוי לפציעה בפעילות ספורטיבית

פציעות ספורט יכולות להיגרם ממספר רב של גורמים, החל מתאונות במהלך הפעילות, פגיעה ישירה, שימוש בציוד לא מתאים וכן פעילות לא נכונה (תנועות שנעשות בצורה שגויה, היעדר חימום מספק). להלן מספר צעדים שיכולים להוריד את הסיכוי לפציעה במהלך הפעילות:

• עבודה על חיזוק השרירים במסגרת תכנית האימונים
• הגברה מדודה של עצימות וקושי הפעילות הספורטיבית, בכפוף להשגחה של מאמן מוסמך
• חימום מקיף ויסודי לפני תחילת פעילות גופנית, העובד על כלל השרירים וחלקי הגוף בהם נעה שימוש במסגרת האימון
• הקפדה ככל האפשר על תזונה מגוונת ובריאה
• אין להמשיך להתאמן לאחר פציעה או כאב משמעותי, ויש לשמור על מנוחה מתאימה בין אימונים
• התאמת האימון והפעילות ליכולות העצמיות
• שימוש בציוד מגן מתאים, במידה ומדובר בפעילות עם סיכוי גבוה לפציעה כתוצאה מפגיעה ישירה (רכיבת אופניים, כדורגל וכו’)
• פניה מוקדמת לברור וטיפול רפואי במקרה של פציעה או חשש לפציעה

מענה ראשוני לפציעות ספורט – RICE

כמענה ראשוני לפציעת ספורט, יש לבצע את הצעדים הבאים:

• מנוחה (Rest) – הימנעות והפסקה של פעילויות שיכולות לגרום להחמרה בפציעה.
• קירור האזור (Ice) – יש לקרר את האזור הפגוע באמצעות קרח, שלא במגע ישיר עם העור. יש להשתמש במגבת/גורם מפריד אחר, למשך כרבע שעה מספר פעמים ביום.
• לחץ (Compression) – ניתן להשתמש בציוד מתאים המפעיל לחץ על האזור, כגון תחבושת אלסטית, ובכך מונע תזוזה משמעותית במפרק.
• הרמה (Elevation) – יש להרים את הרגל על משטח מוגבה (כרית, כיסא נוסף) וכך לסייע להוריד עומס מהרגל הפגועה.

פציעות נפוצות

ברך – 

רצועות

הרצועות המרכיבות את הברך, ומחברות את עצם הירך (femur) לעצם השוק (shinbone).:

• ACL (anterior cruciate ligament) – הרצועה הצולבת הקדמית היא אחת מארבע הרצועות העיקריות של הברך. קרע ברצועה הצולבת הקדמית יתרחש לרוב לאחר שינוי כיוון פתאומי כאשר הרגל מקובעת בקרקע, או לחלופין כאשר כוח ההאטה נעשה בשונה מכיוון התנועה של הברך (נחיתה מקפיצה, האטה פתאומית ופגיעה ישירה בברך). 
• PCL (posterior cruciate ligament) – הרצועה הצולבת האחורית נמצאת בחלקה האחורי של הברך, ואחראית על יציבות הברך יחד עם הרצועה הצולבת הקדמית. פציעות ברצועה זו שכיחות פחות מאשר ברצועות אחרות, ומתרחשות בעיקר לאחר פגיעה ישירה בברך. 
• LCL (Lateral collateral ligament) – הרצועה העקיפה הצידית (רצועה צידית חיצונית) נמצאת בחלקה החיצוני של הברך, ופגיעה ברצועה זו לרוב תוביל לחוסר יציבות בברך עצמה ותלווה בכאבים ונפיחות באזור. 
• MCL (medial collateral ligament) – הרצועה העקיפה התיכונה  (רצועה צידית פנימית) נמצאת בחלקה הפנימי של הברך, ופגיעה בה יכולה להיגרם מפגיעה ישירה בברך. הרצועה תורמת ליציבות הברך, ומחוברת בחלקה גם למניסקוס הפנימי.

טיפול בפגיעה ברצועות הברך יכול להתקיים במספר דרכים, כתלות ברצועה שנפגעה והיציבות הכללית של הברך לאחר הפגיעה. לרוב, במידה ויציבותה הכללית של הברך יחסית טובה, ניתן לטפל בפציעה באופן שמרני – הגבלת תנועה זמנית של הברך כדי לאפשר החלמה עד לירידת הנפיחות וכן פיזיותרפיה לחיזוק היציבות והמפרק עצמו. במידה והפגיעה ברצועות חמורה, ייתכן והטיפול שיומלץ הינו ניתוח של האזור, בו יתוקן או אף תוחלף הרצועה הפגועה.

המניסקוס

המניסקוס הינו רקמה סחוסית אלסטית, הנמצא בתוך מפרק הברך בין עצם הירך לעצם השוק. בברך עצמה ישנם שני מניסקוסים, צידי (Lateral Meniscus) ותיכון (Medial Meniscus), המסייעים בפיזור שווה של משקל הגוף בתוך המפרק, יצוב הברך, הגנה על הסחוס ועוד. 

פגיעה במניסקוס הינה אחת מהפציעות השכיחות ביותר במפרק הברך, ויכול להיגרם הן מטראומה (לרוב בפעילות ספורט אינטנסיבית) והן משחיקה לאורך זמן. הפגיעה תיגרם לרוב מתנועה חדה של החלק העליון של הרגל, כאשר חלקה התחתון מקובע במקום. למרבית המניסקוס אספקת הדם קטנה עד לא קיימת, ובשל כך מרבית הפגיעות אינן הפיכות וסיכויי ריפוי עצמי נמוכים עד בלתי קיימים.  

טיפול במניסקוס הפגוע נע בין טיפול שמרני (פיזיותרפיה לשיקום האזור; טיפול תרופתי לכאבים) לבין טיפול ניתוחי במסגרתו יתוקן הקרע או לחילופין הסרת החלק הפגוע מהמניסקוס (כתלות בחומרת הקרע ואספקת הדם לאזור הפגוע).

פציעות ריצה ועומס בשוקיים

MEDIAL TIBIAL STRESS SYNDOMY (shin splint)

שין ספלינט (Shin splints) הינו מונח המתייחס לכאבים לאורך עצם השוק בחלקה הפנימי, לרוב עקב עומס ממושך כתוצאה מפעילות בעלת אופי חזרתי (ריצה, קפיצות חוזרות וכדומה). בעיה זו תיגרם כאשר השריר או מעטפת העצם סובלים מעומס חוזר ונשנה, לרוב לאור אחד מהגורמים הבאים:

• שינוי אופי הפעילות הגופנית. בתוך כך, שינוי חד בתדירות הפעילות הגופנית, באורכה ובאינטנסיביות ורמת הקושי של התרגילים.
• אנשים בעלי כף רגל “שטוחה” או לחלופין בעלי קשתות נוקשות מדי.
• שימוש בציוד שאינו מתאים/בלוי, בדגש על נעליים.

יש לציין כי shin splints אינו מתייחס לשבר מאמץ (מורחב בהמשך). אפשרויות הטיפול יהיו לרוב שילוב של פיזיותרפיה, מנוחה, טיפול תרופתי להורדת הנפיחות ושימוש בקרח ואמצעי לחץ (תחבושות אלסטיות) להחלמת האזור. כמו כן, ייתכן ויומלץ להחליף את הנעליים לדגם בעל תמיכה מתאימה. טיפול ניתוחי הינו יחסית נדיר במקרה של shin splints.

שבר מאמץ

שבר מאמץ הינה אחת מפציעות הספורט השכיחות ביותר ויכולה להתקיים במספר איזורים בגוף (לרוב בחלקה התחתון של השוק או בכפות הרגליים), אך קיימת קשת רחבה של חומרת הפציעה ועל כן יש לתת מענה רפואי מתאים כדי למנוע החמרה במקרים הפשוטים, וכמובן למנוע נזק נוסף במקרים החמורים. 

שבר מאמץ הינה פציעה הנובעת באופן ישיר מעומס יתר על האזור הפגוע, ומתרחשת כאשר השריר מתעייף ונשחק מהעומס והזעזוע (למשל מפגיעת הרגל בקרקע בעת ריצה), ובעצם מעביר את הזעזוע ישירות לעצם ויוצר סדק קטן בעצם שהוא שבר מאמץ. כאמור, הפציעה הינה לרוב תוצר של עומס נצבר, אך גם יכולה להיגרם משינוי חד באופי המשטח עליו נעשת הפעילות (מעבר מריצה על דשא/חול למשטח קשה כמו אספלט) או שינוי חד באינטסיביות וסוג הפעילות.

בדומה ל-shin splints, הטיפול לרוב יתמקד בשילוב של מנוחה וטיפול להורדת הכאב והנפיחות (תרופות, קרח). זמן המנוחה משתנה בהתאם לאזור הפגוע וחומרת הפציעה, ויכול להימשך עד כ-8 שבועות. חשוב לציין ששבר מאמץ שלא יקבל זמן מספק למנוחה והחלמה עלול להחמיר לשבר גדול יותר שייתכן ולא יחלים בעצמו.

תסמונת מדור

לכאבים בקדמת השוק בריצות יש אבחנה מבדלת של מספר דברים , חלקם הוזכרו לעיל ותסמונת מדור הינה אבחנה נוספת לכאב בשוקיים במאמצים.

השוק מחולקת ל- 4 מדורים, בכל מדור קבוצת שרירים העושה פעולה דומה ומניעה כף הרגל והקרסול לכיוונים שונים ובכוחות שונים

לכל שריר יש מעטפת של השריר עצמו ולכל מדור מעטפת אחת העוטפת קבוצת השרירים של אותו המדור.

ארבעת המדורים בשוקיים הינם:

המדור הקדמי המכיל את השרירים הפושטים של כף הרגל והקרסול

המדור הצידי המכיל את השרירים הפרוניאלים

ו- 2 מדורים אחוריים- אחד עמוק המכיל את שרירי התאומים והסוליאוס ואחד עמוק המכיל את השרירים המכופפים של כף הרגל והבהונות.

במקרה של ריצות , הליכות מאומצות, מסעות וכד’  השרירים בשוקיים פועלים ומקבלים זרימת דם מוגברת וכתוצאה מכך מתנפחים. במידה והמעטפת קשיחה ואיבדה מהגמישות שלה נגרם לחץ מוגבר במדור הספציפי, השכיח ביותר הינו לחץ מוגבר במדור הקדמי.

הסימפטומים השכיחים הינם כאב ותחושת לחץ בשוק בדרך כלל בחלק החיצוני של השוק לאחר מספר דקות ריצה או הליכה אשר מתגברים עם המשך הפעילות וחולפים בדרך כלל בשעה הראשונה לאחר הפסקת הפעילות.

לעתים יש הקרנה או נימול לחלק החיצוני של הקרסול ו/ או כף הרגל

התסמונת הנ”ל איננה מסוכנת וברגע שמפסיקים פעילות אין נזק.

הטיפול המומלץ הינו ניתוח לשחרור המעטפת- פסציוטומיה

ניתן גם לנסות שינוי מנעל , מדרסים , פיזיותרפיה למתיחות ושינוי סגנון ריצה ובחלק מהמקרים עקב שינוי העומסים בריצות הכאב יכול לחלוף. המעטפת לא משתנה אך העומסים על השרירים הפועלים בריצה מעט משתנים

נקעים

נקע הינה פציעה שכיחה ביותר, ויכולה להיגרם הן מפעילות ספורטיבית והן מפעילות יומיומית. נקע הינו פציעה ברצועות במפרקים בגוף, ובפועל מתאר מתיחת יתר (hyper-extension) של הרצועה מעבר לתחום התנועה האפשרי שלה. לנקעים מספר דרגות חומרה, החל ממתיחה ונזק מינור של האזור והרצועה (דרגה ראשונה), קרע חלקי (דרגה שנייה) ועד קרע שלם (דרגה שלישית). כאמור, נקעים יכולים להתרחש במספר מקומות בגוף, ושכיחים בעיקר בקרסול, בשורש כף היד ובברך.

בתחום הפעילות הספורטיבית, נקעים נפוצים בעיקר במשחקי כדור ויכולים להתרחש עקב שינויי כיוון פתאומיים וקפיצה ונחיתה לא טובה על כף הרגל, ויכולים להתרחש גם בפעילות ספורטיבית שגרתית כגון ריצה. טיפול ראשוני לנקע יהיה לרוב על בסיס עקרונות RICE (מנוחה, קרח, לחץ והרמה של האזור הפגוע), ומרבית הנקעים יחלימו באופן עצמאי תוך מספר ימים-שבועות, בהתאמה לחומרת הפציעה. במידה והאזור אינו מחלים ומראה סימני שיפור לאורך זמן, מומלץ לפנות לטיפול רפואי, שכן ייתכן ומדובר בנזק שיש לתקן בניתוח ו/או טיפול פיזיותרפיה.